<h1>תורת הבית הקצר לרשב"א בית רביעי שער ראשון</h1>
<h2>דף ט:</h2>
איסור קבוע שניכר ונודע מקומו אין הולכין בו אחר הרוב ואפילו רבה היתר על האיסור כל מה שהוא ואפילו אלף. כיצד תשע חנויות כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח אסור, דכל קבוע כמחצה על מחצה הוא [חשוב]. בד"א בשלוקח הוא מן הקבוע או שראה אחד [יוצא] ממקום הקביעות ואינו יודע מאיזה מהן לקח, שהספק נולד לו בקבוע. אבל אם נולד לו הספק בפורש מותר, כיצד הרי שמצא [בשר] בשוק אע"פ שכל בשר שנמצא באותה העיר אינו בא אלא מאותן חנויות, אפי' כן מותר לפי שלא נולד [לו] הספק בקבוע אלא בפורש כי הפורש מן הרוב הוא פורש.
<h2>דף מד.</h2>
כל האיסורים של דבריהם הקלים שאין להם עיקר בתורה כחלת חוצה לארץ וכתבשיל [של] גוים וכגבינה של גוים, יש מגדולי המורים שאמרו שאינן צריכין ששים אלא אפילו נתערבה גבינה של גוים בתוך גבינה כשרה בין ביבש בין בבלול אפילו חד בתרי, מותר. ויש מחמירין גם באיסורים אלו, להצריכם ששים כשאר האיסורים של דבריהם, וכן ראוי להורות בכלן חוץ מחלת חוצה לארץ בלבד.
<h2>דף עה:</h2>
כבר בארנו שאיסור המפעפע אפילו בצלי אוסר את הכל. ואפילו עבר מעל האש ונפל איסור חם על היתר חם אוסר [את] הכל. היה אחד חם ואחד צונן ונפל האחד על חבירו התחתון גובר לעולם כמו שבארנו למעלה, ולפיכך נפל חם לתוך צונן אינו אסור אלא כדי קליפה ואם נפל צונן לתוך חם הכל אסור.
כל איסור מפעפע חם שנפל על גבי היתר חם, אף על פי שיש בהיתר ששים לבטלו, צריך ליטול ממקום שנפל שם האיסור קליפה עבה ביותר, והוא הנקרא בכל מקום נטילת מקום. יש איסור שאינו צריך אלא גרידה שהיא קלה מן הקליפה, כיצד קישות ואבטיח שחתכן בסכין של גוים וכיוצא בהן מן הדברים הלחים, שאי איפשר להדיחם, גורד מקום חתך מחמת שמנינות שעל הסכין שנתקנח על גבי החתך.
<h2>דף עו.</h2>
כל איסור שאינו מפעפע, אע"פ שנפל חם על גבי חם, קולף מקום שנפל שם ומותר, וכן אפילו נפל על גבי חתיכת היתר שבקדרה. בד"א בשנפל על גבי מקום החתיכה [שהוא] חוץ לרוטב, ושלא כסה הקדרה, אבל נפל לתוך הרוטב, או שנער או שכסה את הקדרה, הרוטב עולה ומבלבל ומוליך את האיסור בכל וכמו שבארנו למעלה. וכן הדין לכל הקרומות האסורים שנצלו או שנמלחו עם חתיכות ההיתר כמו שבארנו. איסור מפעפע חם שנפל על היתר צונן גם זה קולף ואוכל את השאר, שהתחתון גובר כמו שבארנו.
<h2>דף עו:</h2>
יש איסור שאוסר בריחו כאילו נתערב גופו של איסור בתוך ההיתר. כיצד בשר נבלה שמן שצלאו בתנור אחד עם בשר שחוטה, ריח הנבלה הולך ומתערב עם בשר השחוטה ואוסרו, ולא עוד אלא אפילו בשר שחוטה שמן שצלאו עם בשר נבלה כחוש אסור, ריח השמן הולך ומפטם את בשר הנבלה הכחוש וחוזר בשר הנבלה ומתערב עם הכשרה ואוסרו. וכן דג ובשר שצלאן בתנור אחד אסור לאכול [הדג] בכותח כאילו נתערב הבשר עצמו עם הדג, וכן הפת שאפאה בתנור עם הבשר אסור לאוכלו בכותח. בד"א בשנצלו בתנור אחד צר או כיוצא בו, אבל אם צלאו במקום רחב הריח מתפזר ואין כחו גדול להיותו כמתערב עם בשר השחוטה או הפת והדג. ויש מי שהורה בכל אלה להיתר וכן הסכמת רוב גדולי המורים הראשונים והאחרונים. ומכל מקום [לכתחלה] אסור לצלותם בתנור אחד צר. ואם בא לבשלם בקדרה, זה לעצמו וזה לעצמו אפילו בתנור [אחד] במקום צר, ואפי' פי הקדרה מגולה מותר ואפילו לכתחלה שאין ריח המתבשלין גדול כל כך.
